הם יורים גם בנוסחאות

לפני מספר ימים פרסם "הארץ" חשיפה שמשכה את תשומת לבי: "אספקת המזון לרצועת עזה נקבעה על פי נוסחאות". מילא, החלטתי לעבור על זה בשתיקה בתור סתם דמגוגיה רגילה שנועדה לפלפל כתבה שתוכנה האמיתי אינו המתמטיקה. אבל ל"הארץ" לא נמאס מהתבלין הזה; ביום שלמחרת הוא פרסם קריקטורה (גרועה, לטעמי) שגם כן מנסה להבליט את הצד ה"מתמטי" שבעניין. מילא, גם מהקריקטורה התעלמתי. אבל "הארץ" עקשנים; היום לא פחות מאשר מאמר המערכת של הארץ בחר לעסוק בנושא וכמקודם, להדגיש את הצד ה"מתמטי" שבו. ועכשיו כבר נמאס לי ואני חושב שהגיע הזמן לומר דבר או שניים בעניין.

ראשית, הבלוג הזה לא מתעסק בפוליטיקה ואני לא רואה צורך להתחיל בכך כעת, ולכן לא אכנס בכלל לשאלת המצור-על-עזה-כן-או-לא. אני גם לא רוצה להיכנס לדיון על מה שהוא העניין במרכזי בפרשיית המסמכים הזו – העובדה שצה"ל הכחיש קיום של רשימת מוצרים מותרים ואסורים ודבק בטענה של "כל מקרה לגופו". יש די והותר בלוגים אחרים שעוסקים בשקרים שצה"ל משקר או לא משקר. מה שאני רוצה לדבר עליו הוא הגרירה של המתמטיקה המסכנה לעניין.

נתחיל מכך שברור לכולנו (אני משער) למה הושם דגש שכזה על נוסחאות. נשים את קלפי הגודווין על השולחן – המטרה (לדעתי, לדעתי – מישהו לא מסכים?) היא להשוות את צה"ל לנאצים. הנאצים זכו לתדמית של "רוצחים על פי נוסחאות" בשל מכונת ההרג השיטתית שלהם (האם זו באמת אשמת הנוסחאות? נעזוב את זה); וזוהי האסוציאציה שאליה לדעתי "הארץ" מכוון, כמעט בלי בושה – מאמר המערכת אומר במפורש כי "השימוש בנוסחאות מתמטיות לחישוב צרכים אנושיים בסיסיים לא יכול שלא להעלות אסוציאציות של מדע מפלצתי, העורך חישובים מקפיאי דם על חשבון סבלה של אוכלוסייה אזרחית בת מיליון וחצי נפש. חוסר האנושיות בא לידי ביטוי גם בניסוחים הציניים המופיעים במסמכים".

אם כן, זוהי המטרה. וגם על המטרה הזו אני לא רוצה לדבר – אולי נכון להשוות את צה"ל וישראל לנאצים ואולי לא (אני מניח שניתן לנחש מהי דעתי בעניין). אני רק רוצה לדבר על השימוש "בנוסחאות" לצורך ההשוואה הזו.

נתחיל באמירת המובן מאליו – אנו משתמשים בנוסחאות בכל מקום. מטוסים טסים בעזרת נוסחאות, ומחשבים פועלים בעזרת נוסחאות, ותקציב הבריאות מחולק בעזרת נוסחאות, ו-כן, גם לוגיסטיקה מתבססת על נוסחאות. כפי שאומר טוקבקיסט: "בלי שימוש בנוסאות ומחשבים לחישוב מלאים ןאספקה, היה כאוס רעב". אז נוסחאות חייבות להיות, כי בלי נוסחאות, עם מה נעבוד? ניחוש? תחושת בטן מושכלת? נוסחה בהקשר זה, היא פשוט דרך לדבר על המציאות, כשאותה מציאות היא סבוכה מדי מכדי להסביר אותה במשפט שיש גם תקווה שאחר כך מישהו יקרא ויבין. את הנוסחאות הספציפיות של המסמך המדובר אפשר היה לכתוב גם באופן לחלוטין לא מתמטי אלא מילולי, אבל אז הן היו הרבה פחות ברורות וקריאות. אם כן, על מה "הארץ" מתקומם – על כך שיש מדיניות כלשהי באשר להכנסת מוצרים לרצועה, או על כך שמי שניסח את המדיניות עשה זו בצורה שבה ניתן להבין את דבריו?

תגידו, אה – אבל הבעיה היא בדיוק בכך שהנוסחאות המדויקות הללו הן כל כך "לא אנושיות". הן לא רואות את הילד הרעב הבוכה, הן לא רואות את ההמונים שצובאים על הגדרות, הן לא מרגישות את הסבל והייאוש והכאב. אני מסכים לגמרי עם זה, ולכן חושב שיש בעיה חמורה באדם שעליו להפעיל מדיניות שמתוארת באמצעות נוסחאות, ופועל אך ורק על פי הנוסחאות ומבלי להפעיל את שיקול דעתו. למשל, הנוסחאות הגדירו "קו עליון" לכמות המוצרים ברצועה – האם הרוע הוא בנוסחה המגדירה הזו, או באכיפת הקו האדום הזה גם אם המצב ברצועה הוא בכי רע? אם כן, הבעיה מתחילה כאשר אנשים מתחילים לפעול כמו אוטומטים חסרי רגש, לא בכך שיש תיאור מתמטי של מדיניות כלשהי. האם זה גם מה שקרה בפועל? לא יודע. בתגובה לכתבה נאמר "לדברי הקצין, קו ההתראה העליון מעולם לא בוצע. הוא אמר שקיום הנוהל עזר למתפ"ש "לנפנף בדגל האדום ולהגיד שמתקרבים לנקודת מחסור". עוד אמר שרשימת המוצרים שנכנסו היתה תמיד גדולה מרשימת המוצרים המותרים הכתובה", כך שלכאורה אכן לא עקבו אחרי הנוסחאות המתמטיות ככתבן וכלשונן.

אז מה הבעיה בכך שהיו נוסחאות, אם כל תפקידן הוא "לייעץ", לתת הערכה כלשהי? אחזור שוב על השאלה שלי – אם נוותר על הנוסחאות (ולכן גם נפיל את הקייס מכל הפלפול ה"מתמטי" של הסיפור), מה יבוא במקומן? האם המצב יהפוך להיות לגיטימי? ודאי שלא. האם עדיף המצב שבו קצין אינו כפוף לשיקולים של קו תחתון, ויכול להחליט על פי שרירות ליבו היכן הקו התחתון הזה עובר? בידי מי הייתם מעדיפים להפקיד את חייכם במקרה זה, בידי הנוסחה המתמטית, או בידי האדם העוין?

למעשה, די קשה להתייחס לטיעונים ש"הארץ" מעלה בגנות הנוסחאות כי אין כאלו. בכל הנוגע לנוסחאות "הארץ" נוקט בדמגוגיה במובן הקלאסי של המילה – במקום לתת טיעון הגיוני כלשהו שמצביע על כך ששימוש בנוסחאות הוא רע יותר מאשר אי שימוש בהן, הוא משחק על האסוציאציות והתדמית השלילית (השגויה לחלוטין, לדעתי) שיש למתמטיקה בציבור. מי צריך נימוקים כשיש אמוציות.

הדבר בולט במיוחד במאמר המערכת של היום. המאמר נפתח ב-"במשך שלוש שנים השתמשו קציני לשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) בנוסחאות מתמטיות, כדי לפקח על מוצרי מזון ומצרכים בסיסיים אחרים שהוכנסו לרצועת עזה. הנוסחה Z/C=D נועדה, למשל, למדוד את "אורך הנשימה" של תושבי הרצועה, עד שייגמר מלאי של מוצר כזה או אחר." לאחר הפתיחה המאמר עובר לדון בדברים אחרים. מה הבעיה בשימוש בנוסחאות דווקא? על זה לא נאמר כלום. באיזה הקשר הובאה נוסחת "אורך הנשימה"? כלום – רק לגרום לקורא להידהם מכך שמשתמשים בנוסחה כדי למדוד מושג כזה. אבל מה בעצם אומרת הנוסחה? הצצה מהירה במסמך שממנו היא לקוחה מראה כי Z הוא כמות המזון מסוג מסויים, C הוא הצריכה היומית, ו-D מוגדר להיות (באמצעות הנוסחה הזו) מה שנקרא שם "אורך הנשימה". אז מה המספר הזה אומר? פשוט מאוד, "מספר הימים שנותרו עד שתיגמר כמות המזון הנוכחית, בהינתן קצב הצריכה הנוכחי". אפשר היה לומר גם זאת ולא "אורך הנשימה" שנשמע יותר קליט; אם כן, האם הבעיה של "הארץ" היא בכלל לא עם הנוסחה אלא עם השם העברי הקליט? על זה אפשר לכתוב מאמר בבלוג שעוסק בלשון העברית…

נחזור שוב על הנקודה הזו. אותו D מושמץ אינו שונה ברמה העקרונית מהזמן שלוקחת נסיעה מסויימת שאמורה לגמוע מרחק של Z קילומטרים והנסיעה בה היא בקצב של C קילומטרים לשעה. זה בסך הכל מדד טריוויאלי למשך הזמן שתיקח הנסיעה במקרה זה, ובמקרה של הרצועה – פרק הזמן שמצרך מסויים יספיק לו. אפשר לבוא בטענות לאופן שבו משתמשים בנתון זה אחר כך – למשל, אם התקבל מספר D והפקודה מצווה להכניס את המצרך לרצועה רק אחרי שחלף זמן של 3D. אבל לבסס את התלונה שלך – את הפתיחה של מאמר המערכת – על כך שבכלל מכירים בקיום מספר D שכזה?

הבה ונחזור שוב אל הטענה ה"אנטי מתמטית" הנוספת היחידה שבמאמר (הקצר): "השימוש בנוסחאות מתמטיות לחישוב צרכים אנושיים בסיסיים לא יכול שלא להעלות אסוציאציות של מדע מפלצתי, העורך חישובים מקפיאי דם על חשבון סבלה של אוכלוסייה אזרחית בת מיליון וחצי נפש". כבר התייחסתי לנקודה זו אז רק אחזור על ההתייחסות – אם איננו רוצים להשתמש בנוסחאות מתמטיות כדי לחשב צרכים אנושיים בסיסיים, במה כן עלינו להשתמש? מהיכן יגיע הידע על כמות המזון שיש להכניס לרצועה? מה האלטרנטיבה שמציע "הארץ" לנוסחאות? כמובן, האלטרנטיבה היחידה מבחינתו היא ביטול הסגר, אבל זה מצביע בדיוק על כך שהרוע מצוי, לגישתו, לא בנוסחאות אלא בסגר. אז שיעזוב בשקט את הנוסחאות!

לסיום, רק מילה אחת על מה שבאמת הרגיז אותי בכל העניין. כל מי שיקרא את המסמך המדובר יבין מייד שלקרוא למה שמופיע שם "נוסחאות מתמטיות" זה עלבון לאינטליגנציה. אלו בקושי רב נוסחאות אריתמטיות בסיסיות. התקווה שלי לראות מתמטיקה אמיתית בשימוש מעשי כלשהו בעולם האמיתי התנפצה שוב לרסיסים, ועל כך לא אסלח ולא אשכח!

34 תגובות בנושא “הם יורים גם בנוסחאות”

  1. זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל ב"נוסחאות מתמטיות" מהסוג הזה. אבל כנראה שגם הקשרים המתכונתיים הללו הם מעל ומעבר לרמתם של הכותבים והעורכים. לחשוב רק עד כמה הם מחזיקים מעצמם!…

  2. כשקמתי בבוקר וקראתי את הכותרת קיוויתי לקבל סיבה שמאלנית לכעוס ולראות נוסחאות מתמטיות מענינות. התאכזבתי בשני הנושאים.

  3. נראה לי שמשהו רע עובר על מערכת "הארץ". באופן אירוני, הם עושים שירות דוב לאידיאולוגיה שלהם.
    נראה מה יהיה כשהם יגלו שגם אספקת האוכל לחיילי צה"ל מחושבת על ידי נוסחאות.

  4. אור, אני לא בטוח למה הכוונה כאן ב"שימוש בנוסחאות כמתודולוגיה". בוא ננסה להציע ביקורת בונה – במה אתה מציע להחליף את ה"נוסחאות" המדוברות, ומדוע זה טוב יותר?

  5. כמה נקודות מבלי להכנס לשאלות פוליטיות כמו האם המצור האזרחי מוצדק או לא.

    1) נאציזם אתה אמרת. אני מניח שבהארץ אכן התכוונו להציג את המצור האזרחי כאכזרי (אולי הוא כזה אני באמת לא יודע מספיק) אבל מפה לנאציזם הדרך ארוכה.

    2) ברור שמשתמשים בנוסחאות בכל דבר, אבל העובדה שZ מוגבל בנוסחה ושזה גורם למחסור אזרחי חמור (שוב, אם יש כזה אני לא יודע) שווה איזכור לנוסחה. אני מניח שלמרות שמשתמשים בנוסחאות בכל מקום עדיין אין שום נוסחה שגורמת למחסור מהותי לך ולילדיך.

    3) אין ספק שיש פה קצת דמגוגיה של הארץ שקפצו על ההזדמנות בכדי לנגח את המצור על עזה. אני מניח שהם רצו להמחיש לציבור באמצעות הנוסחה שיש מצור אזרחי שגורם לבעיות אספקה לאוכלוסיה האזרחית ללא קשר לטרור. אולי הם חשבו שזה דמגוגיה מתקנת לדמגוגיה של צה"ל (לדעתם) שמצייר את המציאות כנטולת מחסור אזרחי.

  6. 1) אני אמרתי, והבהרתי שזו דעתי, ואני עומד מאחוריה.
    2) ראשית, לא ראיתי שם ש-Z מוגבל בנוסחה. אבל גם אם נניח שכן, הבעיה היא כאמור אינה בנוסחה אלא בהחלטה שיש להגביל משהו – החלטה ש-א) אפשר להחליט ולבצע גם בלי נוסחה, ואפילו יותר קל לבצע אותה באופן אכזרי ושרירותי ולא הוגן אם אין נוסחה ו-ב) צה"ל טוען שלא בוצעה.
    3) שהארץ יהיו דמגוגים עד מחר אם זה מה שעושה להם טוב, אבל שיעזבו את המתמטיקה בשקט. כדי להבהיר עד כמה זה צורם בעיני, תחשוב מה היה קורה אם הארץ היו מפרסמים "הנחיות העברת האספקה לרצועה נכתבו בידי גרמני" ומוסיפים במאמר המערכת ש"העובדה שההנחיות נכתבו בידי גרמני מזכירות לכולנו ימים אפלים יותר".

  7. המאמר של הארץ באמת תמוה ומיותר. ה'נוסחה' שמוצגת שם היא אותה נוסחה שלפיה השיפוצניק מחשב כמה אריחים צריך בשביל לרצף את האמבטיה, או לחילופין זו שבעל המכולת משתמש בה כדי לחשב כמה שקיות חלב להזמין מהספק. מה שאני מנסה לומר זה שלא צריך להיות מתמטיקאי או רו"ח כדי להגות נוסחה כזו, כמעט כל אדם שיראה נוסחה כזו יבין שהמאמר הוא קשקוש. זה שמפרסמים מאמר כזה בעיתון מכובד זה קודם כל עצוב, אבל זה גם מראה לדעתי מה החשיבות של לימוד מתמטיקה במסגרת חינוך חובה – בדיוק כדי שלאנשים יצא הפחד המטופש והלא רציונלי הזה מכל מה שמכיל אותיות לועזיות וארבע סימני פעולות החשבון (למרות שכנראה בפועל מה שקורה זה ההיפך – לימודי הבי"ס הם אלו שגורמים לפחד הזה).

  8. פוסטים כאלו הם בעייתיים כי הם "מכריחים" אותי לכתוב על נושא שאני לא מכיר טוב (כי אחרת מה אעשה – רק אציין שמנדלברוט נפטר?). באופן דומה לא כתבתי גם פוסט על הזכייה של לינדנשטראוס במדליית פילדס. זה לא שאני לא רוצה, זה שאני לא חושב שאני יכול.

  9. אוקיי, לגיטימי. למרות שלדעתי אתה בטח יודע יותר מרוב האנשים. זה רק מראה כמה המתמטיקה מגוונת שאפילו מומחים בתחום אחד לא יודעים הרבה על תחומים אחרים.

  10. כל הכבוד. לא רק שזה אחד מהבלוגים הטובים שראיתי בשפה העברית מכל בחינה, אלא שהפעם הצלחת להתעלות, לצאת מהמסגרת ולהביע דעה היכן שהיא הייתה נחוצה. שוב, כל הכבוד.

  11. מעדות אישית אני יכול להעיד שצה"ל עושה שימוש ביחידות עיבוד הקרויות מחשבים.
    ידוע שמחשבים תדיר משמשים פדופילים כאמצעי מארב לקטינים ברשת.
    המסקנה ברורה.

  12. בסדר, נניח שאין בעייה להשתמש בנוסחאות.

    ההנחה הזו מתעלמת מההקשר: ארגון "גישה" ביקש את הנתונים במשך תקופה ארוכה, צה"ל סירב. אם אין מה להסתיר, למה סירב? הנוסחאות וההקשר בו הן מופיעות במסמכים מעידים על כוונה ברורה להקשות ככל האפשר על החיים, מבלי לגרום לקטסטרופה הומניטארית מן הסוג שתגרום נזק מיידי ליחסי הציבור של מדינת ישראל. בקיצור, לתת לאוכלוסייה מכות יבשות של הגבלות תזונה, בלי להשאיר סימנים בוטים מדי.

    צריך לזכור גם שהעברת המזון לא עולה לישראל גרוש. *כל* המזון נקנה על-ידי גורמים זרים. ישראל רק מרשה ברוב חסדה למזון להיכנס לעזה.

    ועכשיו לנוסחאות עצמן: כאמור, נניח שההקשר לא היה כה מכוער. מה בדיוק מכשיר איזה קצין צה"לי שספק אם חי אפילו יום אחד באזרחות, לפתח נוסחאות לגבי צרכי המזון של אוכלוסיה אזרחית – ועוד אוכלוסיה בת עם אחר ותרבות אחרת? האם אתם כתושבי תל-אביב או ירושלים, הייתם רוצים ששניים וחצי קצינים באיזה חדר בחיל תחזוקה יחליטו בשבילכם איזה מזון כל העיר שלכם צריכה, באופן קבוע במשך חודשים ושנים?

    הפוסט הזה מנסה להתמקד בענף אחד של עץ אחד כדי לא לראות את היער.

  13. שלום אסף. כפי שניסיתי להבהיר בתחילת הפוסט, איני רוצה לעסוק בשאלה הפוליטית האם המצור על עזה הוא מוצדק או לא, אלא רק על האם השימוש במתמטיקה כדי לתקוף את המסמכים – כלומר, ההתמקדות בתוכן ה"נוסחאתי" של המסמכים – היא מוצדקת או לא, ובפרט האם ההנחה הסמויה שמתמטיקה-זה-רע שיש מאחורי המתקפה הזו היא מוצדקת או לא. ייתכן מאוד שמטרת המסמכים היא לתת "מכות יבשות" לאוכלוסייה, כדברייך; אז זה הדבר הרע – הכוונה הזו – לא העובדה שמשתמשים בנוסחאות.

    שאלתך השנייה היא טובה מאוד, והתשובות אליה מתחלקות לשתיים, בהתחשב בנוסחאות. הבה ונדבר ראשית על נוסחת "אורך הנשימה" הידועה לשמצה (כה ידועה לשמצה, עד שהיא הפכה לכוכבת הבאנר של הקמפיין של "גישה"). ובכן, בנוגע לנוסחת רשע זו, *כל* אדם שקצת שכל בקודקודו יכול "לפתח" את הנוסחה הזו, פשוט מכיוון שהיא מתארת הגיון בסיסי – אם יש Z אוכל וקצב הצריכה הוא C אוכל ליום, אז תוך D ימים ייגמרו האוכל. זה כל מה שזה אומר ולכל אחד מותר לפתח נוסחה שכזו.

    לעומת זאת, יש במסמך נוסחאות אחרות (שאליהן לא אוהבים להתייחס כי אין להם שם מגניב) שבהם מככבים כל מני קבועים מוזרים – למשל, Z=X+0.56R+Y-C. מאיפה צץ ה-0.56? ובכן, זו נוסחה שלכאורה מחשבת את "כמות מלאי הבשר ברצועה" וה-0.56 מנסה לפקטר פנימה בשר שמקורו בתרנגולים שבקעו מהביצה וכעת מוכנים לאכילה. איני בקיא בתחום, אך אני מנחש שגם נוסחאות אלו לא הומצאו בצורה שרירותית אלא על בסיס נסיון/ידע של מנהלי מלאים. גם שאר הנוסחאות באות לתאר משהו עובדתי – כמה מזון יש ברצועה. שים לב – כמה מזון יש, לא כמה מזון צריך. גודל צריכת המזון משתקלל לתוך הנוסחה (כן נקבע באופן משהו לגבי צריכת המזון של *בעלי החיים* – למשל, שפרה צורכת 12 ק"ג מזון ביום – כדאי לבדוק עם חקלאים האם זה מבוסס על עובדות).

    יפה, אז מה הרוע האמיתי במסמך? החלק בו שמציין במפורש מה "הגבול העליון" לצרכי האוכלוסייה הפלסטינית. כאן אני מודה שאני בבעיה – לא מצאתי אותו במסמך! אשמח אם תוכל לתת לי לינק + מספר עמוד של העמוד שבו מתואר הגבול העליו במפורש. במסמך שאני מקשר אליו אני מוצא רק מקום אחד שבו מוגדר חסם עליון – "נספח ה'" (עמוד 11 ב-PDF) שבו ניתנות באופן מפורש מכסות על דלקים. למשל, הסולר לתחנת הכוח הוא בעל מכסה מאושרת של 440,000 ליטר ליום. האם יש רוע במספר 440,000 והשימוש בו, או בכך שבכלל מגבילים את הכנסת הדלק?

    אם כן, נשאלת השאלה היכן המקום שבו אכן נקבע "איזה מזון כל העיר שלכם צריכה, באופן קבוע במשך חודשים ושנים", אני מסכים. אלא שלמזלי אני לא מנסה לעסוק בויכוח הפוליטי, אלא רק בגרירת הנוסחאות שבמסמך הזה לדיון; ואם הנוסחאות הללו הן לא מה שקובע זאת, מה אתה רוצה מהן? תתלונן על דברים אחרים שבמסמך, לא על הנוסחאות.

    ושוב אני חוזר על השאלה שלי שהועלתה בפוסט – אם לא נוסחאות, מה כן? מה הדרך שבה *אתה* מציע לקבוע "איזה מזון כל העיר שלכם צריכה" ושתהיה יותר טובה מאשר נוסחאות, בהנחה שקביעה כזו היא הכרח המציאות שכן מדיניות המצור קיימת? האם עדיפה שיטה שבה קצינים קובעים את המגבלות באופן שרירותי לגמרי, בלי שום קשר למציאות? אם כבר, נראה לי שצריך להאשים את המסמך הזה בכך שאין בו *מספיק* נוסחאות ושהוא עדיין משאיר פתח גדול מדי לקביעה שרירותית של כמות המזון שתוכנס.

    הסיום שלך נותן לי את הרושם שאתה חש צורך לבקר את הפוסט מכיוון שאתה חושב שהוא מנסה להגן בצורה מסויימת על המסמכים הללו, התנהלות צה"ל וכו'. ובכן, כדאי להבהיר את זה שוב – אני לא רוצה להיכנס כלל לשאלה הזו בפוסט, כי הבלוג הזה הוא בלוג מתמטי, לא פוליטי. מה שאני רוצה לעשות כאן הוא לבקר את האופן שבו עיתון "הארץ" (ועכשיו גם "גישה") החליט לבקר את המסמכים, והשימוש המטופש שהוא עושה לצורך כך במתמטיקה. בגישה קצת יותר חיובית, אולי אנחנו מסכימים? שנינו חושבים שהמתמטיקה כאן היא ענף ולא יער; אם כן, למה לעזאזל המתמטיקה היא מה שאליו מפנה "הארץ" את אור הזרקורים?

  14. גדי

    תודה על התשובה הארוכה. ראשית, כדי לחסוך לשנינו אנרגיות מיותרות אבהיר שבדיוק כמוך גם אני חי את המספרים וגם שואב מחייתי מהם, כך שבעניין של מהי מתימטיקה לעומת אריתמטיקה, איך הציבור הרחב רואה אותנו ואת התחומים בהם אנו עוסקים, וכו', אינך צריך להרחיב.

    לרוע המזל, הפוסט הזה וגם שלל התשבחות שקיבלת עליו, רק מאששים את הסטיריאוטיפים על המתימטיקה כתחום שרוצה לנתק את עצמו מן החיים, ועל המתימטיקאים שמסתגרים בהיכל השן.

    אתה כותב שלא רצית לעסוק בשאלה הפוליטית. אבל אתה בעצמך עוסק בה בגדול. מה זה אם לא עיסוק בפוליטי? (ציטוט מלמעלה)

    "נתחיל מכך שברור לכולנו (אני משער) למה הושם דגש שכזה על נוסחאות. נשים את קלפי הגודווין על השולחן – המטרה (לדעתי, לדעתי – מישהו לא מסכים?) היא להשוות את צה"ל לנאצים. הנאצים זכו לתדמית של "רוצחים על פי נוסחאות" בשל מכונת ההרג השיטתית שלהם (האם זו באמת אשמת הנוסחאות? נעזוב את זה); וזוהי האסוציאציה שאליה לדעתי "הארץ" מכוון, כמעט בלי בושה"

    מישהו אמר נאצים? ואם אנחנו רק בולשביקים ולא נאצים, זה בסדר? ואם אנחנו אפילו לא בולשביקים, רק גזענים ומושחתים ושקרנים וצבועים וגנבים, זה בסדר? אף אחד לא הישווה כאן לנאצים. אתה הכנסת את הנאצים לפוסט הזה, כדי לערער את האמינות של אלה שמתחו ביקורת על הצבא.

    ובקשר לנוסחאות….

    מי שמועל כאן בשימוש במתימטיקה הוא לא עיתון הארץ ולא ארגון גישה. מי שמועל הוא הצבא. פיתוח נוסחאות לכמות האוכל שצריך להרשות להעביר לעזה, בא כדי לתת חזות מהוגנת, "מדעית" ו"אובייקטיבית" לעיסוק שהוא בזוי מלכתחילה. מדוע צריך להגביל מזון לעזה? למה לא להכניס מזון חופשי, כפוף לבדיקות בטחוניות לפי הצורך? כמו שעושים (או אומרים שעושים) עכשיו אחרי המשט? ולמה לא להסכים שמזון ייכנס דרך מצרים? אין כאן כל מסתורין. המטרה של מדיניות הגבלת המזון כתובה באותו מסמך שאתה לא מוצא בו כמעט שום רוע. אנא קרא שוב את עמוד 16. אמנם אתה לא פרופסור להיסטוריה או מדע המדינה, אבל הבנת הנקרא בסיסית ביותר חושפת את הרוע. וזה רוע מכובד ביותר. אולי לא נאצים, אבל משהו שישראלים עוד X שנים יתביישו בו מאוד מאוד מאוד (אתה מוזמן להמשיך נוסחה לחישוב X, משהו כמו כמה דורות עובר עד שמותר להתבייש בעבר, מן הניסיון ההיסטורי של דורנו מדובר ב-30-40 שנה לכל היותר).

    הנוסחאות במסמך עושות עבודה נהדרת, בכך שהן מעלימות את כל השאלות המהותיות האלה. במקום זה, יש רק חישובים ועבודה טכנית. ובעניין הטכני, אם אתה סומך על צה"ל שבאמת מיטב המידע המקצועי (מידע מקצועי מאיפה בדיוק? אולי יש מראי מקום?) נכנס לתוך הנוסחאות, אז אשריך. אני, לרוע מזלי, ראיתי את הצבא מבפנים ומבחוץ ומעוד כמה מקומות, ולא הייתי נותן לבעלי המקצוע המהוללים שלו לקנות לי לחם וחלב במכולת.

    כמו שאמר הקצין שהתראיין לכתבה שקישרת אליה: "הנוהל הוא אחד הכלים שסייע למתפ"ש לגבש את תמונת המצב האזרחית…" ואני הקטן, הלא קצין, גיבשתי את המסקנה שכל האוכל שצה"ל לא נתן להעביר, או צימצם והגביל – עבר באבו-אבוה דרך המנהרות, העשיר את קופת החמאס וחיזק את העולם התחתון של עזה ופיתחת רפיח. כל הכבוד ל"מגבשי התמונה האזרחית" של המטפש הזה הממומן בכספי משלם המיסים הישראלי והאמריקני.

    לסיכום, בהחלט ראוי ומוצדק שהארץ הפנו אל הנוסחאות את אור הזרקורים. הנוסחאות האלה הן בדיוק נזם זהב באף חזיר: גם באות לקשט משהו שאין שום דרך הגונה לייפות אותו, גם באות להסיח את הדעת מדברים חשובים יותר – וגם חסרות טעם, חסרות משמעות וחסרות כל תקפות מקצועית אפילו מתוך ההסתכלות הצרה ביותר.

  15. הציטוט שאתה מצטט אותי אינו עיסוק בפוליטי. אם תרצה, זה עיסוק בעיתונאי – אני מוחה על הדמגוגיה של "הארץ". זה צריך להפריע *בעיקר* לאלו שמסכימים עם הארץ ורואים איך המסר שלהם מושג ללעג ולקלס על ידי שיטות ההעברה הגסות הללו. אז בוא נניח את ההאשמות בפוליטיקה בצד – אני חושב שכולם צריכים להתרגז על מה שהארץ עשו, שמאלנים וימנים כאחד.

    הלאה. ברשותך אעבור לציטוטים ממוקדים:

    "פיתוח נוסחאות לכמות האוכל שצריך להרשות להעביר לעזה, בא כדי לתת חזות מהוגנת, "מדעית" ו"אובייקטיבית" לעיסוק שהוא בזוי מלכתחילה"

    מה שמבלבל אותי בטיעון הזה הוא העובדה שהוא בא בד בבד עם העובדה שצה"ל הסתיר את קיום המסמכים הללו. אז איך אפשר להפוך את היחצ"נות למטרתם הראשית של המסמכים אם הצבא עבד קשה על להסתיר אותם? אני ממש לא חושב שזו הייתה המטרה. לדעתי, על בסיס הנסיון האישי שלי בצבא, הסיבה לכל הנוסחאות והמהומה שם היא שזה הסגנון האהוב על מפקדים בצבא – הם חושבים שהמון מספרים ונוסחאות וטבלאות וחלוקה לסעיפים ותתי-סעיפים באמת אומרת משהו. אלא שכאן יש גם ערך מוסף כלשהו לנוסחאות – כאמור, מידע *כלשהו* על כמות המזון בעזה צריך להיות לאלו שמבצעים את המצור עליה. אחרת יהיה שם משבר הומניטרי.

    זה מעביר אותנו אל "מדוע צריך להגביל מזון לעזה? למה לא להכניס מזון חופשי, כפוף לבדיקות בטחוניות לפי הצורך?", וזו שאלה מצויינת, ובדיוק שאלה שהתייחסתי אליה *במפורש* בפוסט ככזו שאיננה רלוונטית לדיון הזה. כי הדיון אינו עוסק בשאלת המצור-על-עזה-כן-או-לא, אלא בשאלת הנוסחאות-כן-או-לא. האלטרנטיבה לנוסחאות היא לא "תסירו את המצור", אלא "תמשיכו את המצור ותחליטו מה נכנס ומה לא על פי תחושת הבטן שלכם", שהיא דבר גרוע בהרבה.

    אוקיי, אז הגענו ל-"המטרה של מדיניות הגבלת המזון כתובה באותו מסמך שאתה לא מוצא בו כמעט שום רוע. אנא קרא שוב את עמוד 16", שמראה לי שלא הייתי ברור מספיק. אני לא טוען שאין רוע במסמך. למי שסבור שמדיניות המצור על עזה היא רעה, ברור לחלוטין שהמסמך רע. איום ונורא. מחפיר. אני טוען שהרוע במסמך לא נמצא בנוסחאות; ובאופן לא מפתיע, בעמוד 16 המדובר אין ולו נוסחה אחת, ואפילו לא מספר אחד. למה "הארץ" בחר לפתוח את מאמר המערכת בעמוד 8 ולא בעמוד 16? זו הבעיה.

    "הנוסחאות במסמך עושות עבודה נהדרת, בכך שהן מעלימות את כל השאלות המהותיות האלה. במקום זה, יש רק חישובים ועבודה טכנית"

    זה פשוט לא נכון. היית מסלק את הנוסחאות מהמסך, והשאלות לא היו צצות בו באופן טבעי; הנוסחאות בכלל לא באות להחליף אותן או לדבר במקומן או כל דבר אחר. נראה לי שזו גם נקודת אי ההסכמה המרכזית בינינו ועליה כדאי לרכז את הדיון מעתה, במקום על השאלה האם אני אישית תומך במצור או לא והאם אני מנסה לתקוף את המאמר של הארץ כדי לסייע לקלגסי צה"ל או שאני בעצם שמאלן בוגדן.

    ולסיום – ודאי שאני לא סומך על צה"ל שבאמת מיטב את המידע המקצועי; גם אני, כמוך, ראיתי את צה"ל מבפנים. זו בדיוק הסיבה שבגללה אני חושב שאפילו מידע לא מקצועי שכזה עדיף על פני השארת פערים לא מוגדרים בכלל שכל קצין זוטר יכול למלא איך שמתחשק לו…

    פסקת הסיום שלך היא נאה ביותר אבל לא רק שאיני מסכים איתה, גם לא נראה לי ש"הארץ" מסכים – ההתקפה שלו על הנוסחאות הייתה שונה לחלוטין באופיה, כפי שכבר תיארתי בפוסט עצמו.

  16. שלום גדי,

    ברשותך אצטרף לדיון בינך לבין אסף, כי נדמה לי שהוא התחיל בגלל הפניה לפוסט הזה ששחר שם אצלי בתגובות, ושהגבתי אליו שם.

    בניגוד לאסף (וזו אחת הפעמים הבודדות שיוצא לי להוציא את הביטוי הזה מהפה…), אני חושב שהפוסט מצוין וחשוב, מפני שהוא מאלץ אותנו לחשוב שנית על משהו שבמחשבה ראשונה נראה לנו אינטואיטיבי ונכון. עם זאת, וכפי שכתבתי גם אצלי, אינני מסכים עם הנחות היסוד שנדמה לי שמשתמעות ממנו. נדמה לי, ותקן אותי אם אני טועה, שמצוירת כאן איזו דיכוטומיה בין המדעי לפוליטי; אתה חוזר ואומר כל הזמן שהפוסט אינו פוליטי, הבלוג אינו פוליטי, והמתמטיקה (בהשתמעות) אינה פוליטית; ובכן, אני חושב שזו ראייה צרה ולא מדויקת. אולי, בעולם אוטופי כלשהו, יש מתמטיקה "נקייה" שכולה מדעית ולא פוליטית (וזאת אם נתעלם לרגע מהשאלה עד כמה המתמטיקה יכולה בכלל להיות כזו, או שהיא המצאה אנושית מלכתחילה). בעולם שלנו, המתמטיקה איננה יכולה להיות כזו, כי היא מצויה בידיהם של בני אדם, ולפיכך פוליטית. עצם הניסיון לשוות למתמטיקה אצטלה "נקייה", "מדעית" ו"אובייקטיבית" המזוהמת על ידי גרירתה לשדה הפוליטי היא אקט פוליטי. כמובן שהשימוש שנעשה במתמטיקה יכול להיות יותר או פחות דמגוגי, וחשוב לדון בשאלה הזאת תוך ניתוח יסודי של אופני השימוש הרטורי (כפי שאתה עושה פה היטב), אבל המחשבה כאילו יכול להיות שימוש במתמטיקה (ובוודאי שימוש רטורי כזה) שיהיה נקי מהשדה האידיאולוגי והפוליטי הוא בעיניי שגוי.

    כתב פה מישהו בתגובה על מה יקרה כאשר יגלו שגם חיילי צה"ל מקבלים מזון על פי נוסחאות, וזו בדיוק ההחמצה המהותית של העניין. כי בוודאי שגם בנוגע לחיילי צה"ל השימוש בנוסחאות הוא פוליטי, כשם שכל תהליך של ביורוקרטיזציה הוא פוליטי. יש בוודאי הבדלים בין יחס הממסד לחיילים ולפלסטינים, אבל לשתי האוכלוסיות האלה מתייחסים כאל אוכלוסיות שצריך לכמת, למשטר ולשלוט בהן, גם אם באופנים שונים.

    אני מסכים בהחלט שברמה הפרגמטית, אולי אין דרך טובה לבצע את הפעולות האלה של שליטה ומשטור בלי אמצעים ביורוקרטיים הנשענים על רטוריקה ופרקטיקה מדעית. אבל אסור שהעובדה הזאת תעוור את עינינו מלראות שהפעולות הללו הן בהכרח פוליטיות ובהכרח כרוכות בסוג של דה-הומניזציה, בין אם מדובר בפלסטינים ובין אם מדובר באזרחים ישראלים.

  17. היי תום. אני נוטה לחשוב שהמתמטיקה אינה פוליטית, אך כמובן שניתן לעשות בה שימושים פוליטיים, ואף עושים. אתן דוגמה קיצונית להמחשה. נניח שתקום במדינה כלשהי בעולם כת שאומרת "השמש זורחת במזרח, ומכאן שיש להשמיד כל אדם בארצות שממזרח לנו". הטענה שהשמש זורחת במזרח היא כמובן עובדתית, לא פוליטית; אך נעשה בה שימוש פוליטי, קיצוני אפילו. כך גם המתמטיקה – היא עוסקת בעובדות (מתמטיות), אך ניתנת לשימוש בהקשרים רבים ושונים. כל זה היא טענה "כללית" בתגובה לטענה הכללית שלך שאני סבור שהמתמטיקה היא א-פוליטית; זו לא התייחסות ספציפית לשימוש הספציפי במתמטיקה שצה"ל עשה או לא עשה כאן.

    כעת, מהמשך דברייך אני מקבל את הרושם שבעינייך *הכל* פוליטי. גם האכלת חיילי צה"ל. אם כן, גם ניהול המלאי ב"מכולת מוטי", שכמובן דורש גם הוא שימוש ב"מתמטיקה" הוא פוליטי? אם נניח שכן, הרי שהמילה "פוליטי" קצת מאבדת מעוקצה, ואנחנו שבים בכל מקרה לשאלה הבסיסית – לא האם השימוש במתמטיקה הוא פוליטי או לא, אלא *האם השימוש במתמטיקה הוא הבעיה כאן*.

    אנסה לחזור שוב על האופן שבו אני רואה את הדברים. קיימת החלטה צה"לית/ישראלית לשלוט ברצועת עזה. זה נתון, קבוע, ולא קשור למתמטיקה. אפשר להסכים להחלטה הזו או להתנגד אליה, ואני חושב שעמדתי בנושא הזה אינה כה בלתי ברורה, אף שמהתגובות פה נראה לי שמייחסים לי עמדה הפוכה ותוקפים אותי בהתאם. מילא. אבל כעת, משקיבלנו כנתון את מדיניות צה"ל, נשאלת השאלה – האם השימוש בנוסחאות הופך את המדיניות הזו לגרועה יותר? טובה יותר? ובשני המקרים – מדוע ואיך?

    אני סבור ש"הארץ" בחר בגישה הקלה – הוא סמך על התדמית הגרועה (מאוד) שיש למתמטיקה בציבור בהקשרים הללו; והוא סמך על עולם האסוציאציות העשיר שלהם (וגם דירבן אותו עם אזכור של "מדע מפלצתי"). כמובן, הוא בחר לתקוף את המדיניות שהיא (לגישתו) פסולה עם או בלי נוסחאות; אבל העובדה שכדי לעשות זאת הוא בחר להתמקד דווקא בדבר שכלל לא ברור אם הופך את המדיניות לגרועה יותר הוא גרם לפגיעה הן בעמדה שהוא עצמו מייצג, והן בתדמית המתמטיקה בציבור.

    ושוב, אנלוגיה. נניח ש"הארץ", במקום החשיפה המרעישה שהמסמך המדובר מכיל נוסחאות, היה חושף את החשיפה המרעישה שהמסמך נכתב בידי אדם דתי אדוק שלטענתם "פעל לפי חוקי התורה". ואז "הארץ" היה גם נותן תזכורת לשניים-שלושה חוקי תורה שלא עמדו במבחן הזמן ונראים היום בלתי אנושיים. מה יצא לנו מזה? ראשית, השמצה של התורה, בלי קשר לכלום; שנית, המסמך לא הותקף בשל תוכנו והשימוש בו למצור על עזה, אלא בשל אספקט שולי יחסית בו; ושלישית, לא ברור בכלל איך האספקט הזה משפיע – האם לרעה, כמו שהארץ טוען? או שמא הכותב פעל דווקא על פי חוקי תורה אנושיים שריסנו אותו? ואולי הוא פשוט כתב את המסמך ללא קשר לחוקי התורה?

    האנלוגיה לא מושלמת מבחינה אחת, לטעמי – אני לא חושב שיש במסמך שימוש במתמטיקה. בכלל. הדבר היחיד בו שראוי אולי לכינוי "מתמטי" הוא אותה נוסחת "אורך נשימה" ידועה לשמצה שכאמור – בסך הכל אומרת עובדה בסיסית ביותר, ברמת "השמש זורחת במזרח".

  18. לגדי ותום שלום,

    תראה גדי, הפוסט שלך הוא בראש ובראשונה פוליטי. שתי הנחות היסוד שלו שאתה לא מסתיר הם א. שעיתון הארץ מנסה להשוות את צה"ל לנאצים ו-ב. שבהקשר של הגבלת המזון לרצועה צה"ל נוהג כגוף מקצועי טהור, והנוסחאות מעידות על גישה רצינית ומקצועית.

    מן הסתם אני מסכים איתך ששימוש בנוסחאות לכשעצמו לשם ביצוע משימה, אינו פסול.

    אבל במקרה שלנו לא מדובר במשימה שגרתית ונייטראלית. טיב המשימה, וההתלהבות והעמדת-הפנים של סופר מקצועיות שצה"ל מפגין במסמך הזה – הם אלה שהופכים את הסיפור של הנוסחאות לנזם זהב באף חזיר.

    משלושת הפירסומים בהארץ שאתה קוצף עליהם, הכי מוצאת חן בעיני הקריקטורה. וולקובסקי תפס את העסק במדוייק: יושב איזה סא"ל מנופח שאין לו מושג בכלום, ובעזרת נוסחאות מצוצות מן האצבע מטרטר גם את האם העזתית המסכנה, וגם את החייל במשאית (במציאות, אני משער שהחיילים לא נוקפים אצבע להעמיס סחורות בעצמם, אבל לא חשוב). והקצין מסתמך על נטיית הציבור הישראלי לראות בו שליח אלוהים עלי אדמות.

    אתה יכול לראות בצה"ל גוף מסכן ושפוט של הממשלה, שנאלץ לבצע פקודות משוגעות ומשימות הזויות כמו הגבלת המזון הזו. זו כמובן ראייה מאוד, מאוד נאיבית של היחסים בין צמרת צה"ל לממשלה (למשל: הקצין האחראי, עמוס גלעד, הוא בעל השפעה אדירה על מדיניות הממשלה בעשור האחרון). אבל נניח שאתה צודק. גם אז יש מצב לצבא לומר: תראי ממשלה נכבדה, אני מאוד מצטער אבל אין לי את הכלים לעשות מה שאת מבקש. לחשב אספקה של בסיס נ"מ בנגב אנחנו יכולים. אבל לא עבור מיליון וחצי פלסטינים בעזה. אם תבקשי ממני לעשות את זה, עלולה להיווצר קטסטרופה.

    חריג? חצוף מצד צה"ל? בוא ניזכר בסיפור היציאה מלבנון. כשנבחר ברק ב-99 הכריז קבל עם ועדה שהוא יוצא מלבנון תוך שנה, והורה לצה"ל להתחיל להתכונן. תגובת הצבא? לא יכול, המפקד, באלף ואריאציות. חודש-חודשיים לפני הנסיגה התברר שאין אף הכנה, לא ברמת המטה ולא ברמת השטח – יתר על כן, קצינה בפיקוד הצפון שהעזה ליזום דיון בהכנה כזו או משהו כזה, ננזפה על חריגה מסמכותה. בסופו של דבר, נזרקנו משם בלי להתכונן. שנה אחרי הנסיגה עשיתי מילואים בראש הנקרה – עדיין לא היינו מוכנים. חיילים לא-קרביים ישנו במגורים לא ממוגנים מרחק 10 מטר (אני לא מגזים) ממוצב חיזבאללה. היגשתי על זה קבילה שהתבררה כמוצדקת. אבל עד 2006 עדיין לא גמרו להיערך.

    למה? לא יכול, המפקד. אבל להחליט בשביל תושבי עזה אם מותר או אסור כוסברה, וכמה ביצים להכניס בעזרת נוסחאות שמישהו מצא בספר מהתיכון שהיה אצלו בבוידעם, זה צה"ל כן יכול לעשות, וכנראה גם מאוד רוצה. שזו בדיוק הבעייה שלנו, לא היטפלות של מישהו ב"הארץ" לנוסחאות. ואגב, ראוי שתזכיר בקרדיט את ארגון גישה שהעתירה שהגיש היא שהביאה לחשיפת המסמכים האלה. הארץ רק תפס טרמפ.

  19. היי אסף. הנחת יסוד ב' שלך אינה נכונה, והנחת יסוד א' אינה פוליטית אלא אנטי-דמגוגית (אם זה *ממש* מפריע לך, הסר את "נאצים" והחלף את זה ב"משטרים שנעזרים במדע מפלצתי" שמוזכרים חד משמעית במאמר המערכת).

    המשך ההודעה שלך מחזק בי את התחושה שאתה נובח על העץ הלא נכון, ושאין טעם בהמשך הדיון. נראה לי ששנינו הבהרנו את הנקודה שלנו עד כמה שהדבר אפשרי.

  20. תודה על התגובה, גדי. אני יכול להמשיך ולהיכנס לעומק הדיון, ואני מניח שיהיו נקודות שבהן נסכים ונקודות שבהן לא נסכים, אבל דומני שזה כבר לא יוביל רחוק. רק שתי נקודות קטנות: ראשית, באופן אישי בוודאי לא ייחסתי לך שום דעה בנוגע לסגר/מצור על עזה, ואני מתנצל אם השתמע כך, כי זו ודאי לא הייתה כוונתי. אינני יודע מה דעתך בנושא, לא התיימרתי לדעת, ולבטח לא חשבתי שהפוסט שלך מנסה להצדיק (או לשלול) אותו בשום אופן. מהבחינה הזאת כוונתך הייתה ברורה, וכפי שכתבתי, אני חושב שהעלית נקודות חשובות מאוד, גם אם אינני מסכים עם הנחת היסוד העומדת בבסיס הדברים.
    שנית, אינני סבור שההסתכלות על "הכל" כפוליטי (אני לא בטוח שאני חותם על הטוטאליות הזאת, אבל לצורך העניין נניח שכן) גורמת למילה לאבד מעוקצה. בעיניי ההפך הוא הנכון: ההתעלמות מהממדים הפוליטיים שבהרבה מההתנהלויות האנושיות והחברתיות שלנו, והצמצום של הפוליטי לספרת התייחסות מוגבלת, היא הגורמת לנו להחמיץ את רוב הדברים המעניינים שקורים בעולם. ואם להתייחס לדוגמה שלך: בוודאי שגם לניהול המלאי ב"מכולת מוטי" (או בוול-מארט, כדי להשתמש בדוגמה שיהיה קשה יותר להתווכח לגביה) יש היבטים פוליטיים, ויכולים לעשות ניתוחים מאוד מעניינים של ההיבטים האלה שיעשירו את הראייה שלנו של המציאות הרבה יותר מההתעלמות מההיבטים האלה. מהבחינה הזאת, דווקא הדה-פוליטיזציה היא המסוכנת בעיניי, והיא המובילה לאותן הצהרות ששמענו לאחרונה, לדוגמה, על כך ש"תרבות אינה פוליטית" (כדי לשלול את הזכות לחרם שחקנים על אריאל).

  21. גדי,

    אני דווקא מרגיש שלא הצלחתי להבהיר את עצמי היטב, ונראה לי שמעבר לחילוקי הדעות הדי ברורים זה מה שמתסכל את שנינו. אז תוך התנצלות מראש אנסה שוב באופן סדור.

    מפריע לך שכתבי הארץ "נטפלים לשימוש בנוסחאות". נכון, נוסחאות הן רק ביטוי מסודר של מחשבות כאלה או אחרות ולכשעצמן אין בן פסול. אבל שימוש בנוסחאות נתפס בתודעת האדם הסביר כעדות לאיזשהו ניתוק רגשי או טכנורקטיזציה של תהליך החשיבה. אז השאלה היא, לשם מה משתמש צה"ל בנוסחאות בהקשר הזה? כלומר, מה מטרתן הנקודתית?

    כמו שכתוב שחור על גבי לבן באזור ע' 16 של מסמך הנוסחאות, המטרה היא פוליטית: לערער את כוחו של החמאס בעזה. האמצעי שנבחר הוא הגברת הסבל על האוכלוסייה, בין היתר על-ידי הגבלת אספקת המזון. חלק מהגבלות אלה לא "נזקקו" לנוסחא – למשל ההמלצה למנוע מן העזתים כל פריט מזון שאפשר להציג כ"מותרות". לגבי הפריטים שאי אפשר להציג כך, באו חכמי צה"ל וניסחו נוסחאות אריתמטיות.

    שוב אדגיש: לא צה"ל ולא ישראל משלמים עבור המזון הזה. לא עולה לנו גרוש לתת לכל המזון להיכנס לעזה ללא הגבלה (חוץ אולי מעלויות שוליות כמו שעות פתיחת המעברים). כך שלא מדובר בחישובים לוגיסטיים הכרחיים לאספקת מזון כדי להשביע את האוכלוסיה מבלי לפשוט את הרגל, אלא בחישובים שחושבו מתוך בחירה, כמה *להגביל* את המזון לאזרחי עזה מבלי להגיע למצוקה כל-כך איומה שתגרום לנו מבוכה בינלאומית.

    החזיון הזה, של בירוקרטים במדים יושבים בנחת ומפתחים נוסחאות, עד כמה אפשר להרעיב אוכלוסייה אזרחית זרה כדי לקדם את המטרות הפוליטיות שהממשלה קבעה – זה חיזיון מפלצתי. נכון שהרעבה היא מפלצתית בכל מקרה, אבל בשימוש בנוסחאות כדי לשכלל את ההרעבה יש יתר מפלצתיות. כך תופס זאת האדם הסביר, וכך תופס זאת גם אדם לא-סביר כמוני שכל ימיו מפתח נוסחאות.

    מה שלי בולט אולי יותר מן המפלצתיות, ומעניין שזה לא הביא אותך לכתוב מילה או שתיים בפוסט עצמו, הוא הגיחוך שבכל פיתוח הנוסחאות והצורה העלובה בה הן מוצגות, ועוד במסמך רם דרג. כמו שכתב אחד המגיבים, זה נראה כמו חישוב של רצף לקניית בלטות – לא חישוב של ארגון ענק עתיר כוח ותקציבים שמנסה לשלוט בתזונה של מיליון וחצי אנשים משך תקופה ארוכה. המטרה העיקרית של הבאת הנוסחאות במסמך היא לתת תחושה לקוראים שהכל בשליטה, שחשבו על הכל, שעושים את זה ברצינות ומקצועיות. אבל כמו שהקריקטורה מזכירה לנו, הכל חארטה בארטה, עוד חלטורה צה"לית שנגמרת בסקנדל.

  22. פוסט ודיון מעניינים. אני מסכים עם שתי התגובות של תום ורוצה להוסיף נקודה אחת, שנדמה לי שאתה מתעלם ממנה או לא חשבת עליה.

    השימוש בנוסחאות על ידי הצבא במקרה הזה הוא פוליטי, לא רק משום שמשתמשים בהן כביכול כדי לווסת את המזון והמוצרים שנכנסים לעזה. הנוסחאות הן פוליטיות קודם כל משום שהשימוש בהן – או הטענה כי משתמשים בהן – נותנת לגיטימציה פוליטית. במקרה הזה, הן תורמות להבניית המציאות בערך באופן הבא: "בעזה אין משבר הומניטרי. עובדה, יש נוסחאות מתמטיות שהצבא משתמש בהן כדי שהדברים לא ידרדרו לכדי כך". יותר מכך, הנוסחאות עשויות לסייע ביצירת מצג מדעי של מה שעומד מאחורי מדיניות הויסות: "זה לא שקבוצות לחץ שונות מרוויחות מההחלטות של מה יכנס ומתי לרצועה, הכל נקבע לפי התנהלות מסודרת ומדעית".

    עכשיו, זה בכלל לא משנה אם מדובר באקט יחצ"ני-ציני שנועד כלפי חוץ,במה שמייצר הצדקות פנים-צבאיות, או אפילו במה שמאפשר לכמה קצינים להתפאר בפני מפקדיהם. בהקשר הספציפי הזה, זה גם לא משנה אם פועלים לפי הנוסחאות או לא. הנקודה החשובה היא שעצם השימוש בנוסחאות עוזר לספר סיפור פוליטי מסוים ולא אחר.

    במילים אחרות, בעוד שאתה טוען שהארץ משתמשים בעצם השימוש בנוסחאות כדי לעשות דה-לגיטימציה למצור על עזה, אתה שוכח שהמדינה משתמשת בנוסחאות בדיוק כדי ליצור את האפקט ההפוך – ייצור לגיטימציה למצור.

  23. שלום ינאי. אני חושב שיש שתי בעיות עם הטיעון שלך. הראשונה, שאולי קל לפתור, היא שלא ברור לי האם הצבא אכן משתמש בהן כדי לתת לגיטימציה פוליטית למצור. טיעון כמו ה"בעזה אין משבר הומניטרי כי יש נוסחאות" הוא טיעון שלא יצא לי לשמוע – ואם הייתי שומע אותו, כנראה הייתי כותב פוסט נגד השימוש הנלוז של הצבא בנוסחאות. בקיצור – שכנע אותי באמצעות עובדות שזה המצב, ואהיה לטובתך כנגד השימוש של הצבא בנוסחאות.

    אלא מה, וזו הבעיה השניה – שבניגוד לרושם השגוי שאולי קיבלו חלק מהמגיבים כאן, אני לא מנסה להגן על הצבא. הצבא לא מעניין אותי, וגם השאלה אם המצור על עזה מוצדקת או לא היא לא מה שמעניין אותי בפוסט. מה שמעניין אותי הוא האופן שבו "הארץ" בוחר לנצל את עצם קיומן של נוסחאות במסמך כדי לתקוף את הצבא. "הארץ" לא אומר "יש נוסחאות והצבא טוען שבגלל שיש נוסחאות אז אין משבר בעזה וזה בולשיט אז הצבא עושה שימוש נלוז בנוסחאות"; הו לא, הוא אומר שהנוסחאות מזכירות לו "מדע מפלצתי"; הוא פוסל את השימוש בנוסחאות כדי להגדיר את אופי המצור על עזה, לא את השימוש בנוסחאות ככלי *להצדקת* המצור על עזה.

    ואם לחזור על עצמי שוב על מנת להתייחס לסוף דברייך – אני לא "שוכח" שהמדינה משתמשת בנוסחאות כדי ליצור את האפקט ההפוך, אלא פשוט לא יודע שהמדינה עושה זאת – טרם שוכנעתי, ואשמח לקרוא הוכחות עובדתיות לכך; וגם אם אמת בדבר, זה לא מצדיק הימנעות מהבעת ביקורת על הדמגוגיה של "הארץ", אלא רק מצדיק כתיבת פוסט נוסף, הפעם נגד הצבא.

  24. לא ביקרתי אותך על כך שאתה מגן על הצבא, אלא על תפיסת הפוליטיות שלך, ובאופן סצפציפי על סיפור המסגרת החלקי שאתה משרטט.

    אתה, למעשה, תיארת מצב שבו צד אחד משתמש במשוואות כדי להטיל מצור (והבעיה, לשיטתך, היא לא במשוואות אלא במצור עצמו), ואילו צד שני תוקף את המצור דרך הזיהוי שלו עם המשוואות שהופכות אותו כביכול "למדע מפלצתי"/ נאצי וכו'.

    אני אומר: זאת הצגה חלקית של המצב, שמתעלמת מהמשמעות התרבותית (והפוליטית) ההפוכה של עצם השימוש במשוואות. משוואות, כידוע, לא מזוהות רק עם מדע מפלצתי, אלא גם עם מדע ועם אובייקטיביות. אתה מניח שמבחינת הצבא לב העניין הוא להשתמש במשוואות כדי לחשב דברים אמיתיים בעולם, ואני אומר – על מה אתה מסתמך? מנין לך שמבחינת הצבא השימוש במשוואות נועד להשיג בדיוק את אותו אפקט שהארץ ניסו להשיג רק מהצד השני – כפעולה סימון המצור כמדעי/אובייקטיבי/טכני, ולמעשה לא פוליטי? שים לב – אני לא אומר שאני יודע שזה עיקר הסיפור, אלא שהאפשרות הזו פשוט נעדרת מהניתוח שלך, שמציג שני צדדים: אחד משתמש במשוואות, והשני מסמן באמצעות משוואות.

    עכשיו, לשם הטיעון שלי אין כל צורך להראות שמישהו במדינה אמר משהו כזה באופן ישיר (למרות שאם היה לי קצת יותר זמן הייתי מנסה למצוא לינקים, שאני מהמר שאין שום בעיה לאתר). בשנים האחרונות גורמים במדינה חזרו וטענו כי בעזה אין משבר הומניטרי, וכי ממשלת ישראל לא תיתן לעזה להיכנס למשבר הומניטרי (נדמה לי שאפילו אולמרט אמר משהו כזה). אני מציע לראות את כל העיסוק במשוואות על הרקע הזה – כלומר כחלק ממאמצי ההסברה והמיתוג החיצוניים והפנימיים: משבר הומניטרי הופך להיות משהו שניתן לחשב אותו, ומכאן להפריך את קיומו. זהו שימוש במשוואות לא כדי לחשב אלא כדי לסמן את מה שאמור להיות מחושב ואת מי שמחשב.

    וחוץ מזה, רוב הטיעונים הנוגעים לעצם ההבנייה של המציאות הם לא מפורשים. גם אם אף אחד לא ערך את הקישור מעולם באופן ברור (וכאמור, אני אופתע אם זה אכן המצב), משוואה מעוותת כזו עדיין משורטטת: 1. אנחנו משתמשים במשוואות כדי למנוע משבר הומניטרי בעזה, 2. משוואות הן דבר מדעי ואובייקטיבי, 3. מכאן שאין משבר הומניטרי בעזה

  25. תשמע, אחד מהפרטים המרכזיים בסיפור הזה הוא הנסיון של הצבא להכחיש את עצם קיום המסמך. זה לא מסתדר לי עם הטענה שהמסמך (שהוא בבירור מקושקש ונועד לשימוש פנימי ולא ליחסי ציבור) מכיל נוסחאות מלכתחילה מתוך איזה רעיון מבריק של הצדקת המצור על עזה או הכחשת קיום משבר הומניטרי בה באמצעותו. ואכן, למיטב ידיעתי לא נעשה במסמך שום נסיון לעשות זאת.

    נותרנו עם כן עם הטענה (הלא מבוססת) שנעשה במסמך שימוש "פנימי" – כלומר, הנוסחאות שהופיעו בו מטרתן הייתה לשכנע את אותם חיילים בצבא שעליהם הוטל לקיים את מדיניות המצור שמה שהם עושים הוא "בסדר". גם כאן, קשה לי לראות נסיון שכזה בתוך המסמך עצמו, ולא ידוע לי על אף אחד שניסה לעשות נסיון הצדקה פנימי כזה באופן ישיר.

    בקיצור, המצב ממש לא סימטרי כמו שאתה מציג אותו. מצד אחד יש לנו את עיתון הארץ, שבלי בושה חוזר שוב ושוב על הקישור משוואות=רע ובמאמר המערכת אף טורח לציין זאת במפורש ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים; ומהצד השני יש מאמץ שלכם לטעון שהנוסחאות שימשו את הצבא ככלי לייצור יחסי ציבור *חיוביים* – טענה שאינה מגובה לא בתוכן המסמכים שפורסמו, לא בעדויות של חיילים שאינן, ובוודאי שלא בהגיון שלי, שמראש מסרב לקשר בין קיום הנוסחאות המגוחכות הללו וטענה שאין משבר ברצועת עזה (איך בדיוק נוסחת "אורך הנשימה" שאומרת אמת מתמטית טריוויאלית שאינה קשורה בכלום לרצועת עזה מסוגלת לומר זאת? רק נתונים *מספריים* קונקרטיים מסוגלים, אם כבר, לומר זאת). זו הסיבה שהפוסט הנוכחי מופנה נגד "הארץ". דיון בשאלה אם הצבא אכן משתמש בנוסחאות ככלי יחסי ציבור חיוביים יכול אולי להיות מעניין, אבל כל עוד הוא לא מגובה בעובדות מוצקות יותר אני לא רואה שום טעם בכתיבת פוסט עליו; וממילא, "הארץ" כבר תקפו את צה"ל מספיק בגלל המסמך הזה.

  26. הנה פראפרזה קטנה על מאמר המערכת המפגר הזה, שאפשר להציג לאנשים שעדיין לא מבינים את דעתך:

    במשך שלוש שנים השתמשו קציני לשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) במילים, אותיות, ושבעת הבניינים של השפה העברית, כדי לפקח על מוצרי מזון ומצרכים בסיסיים אחרים שהוכנסו לרצועת עזה.

    המילים "במידה ומדובר בקו התראה תחתון יועבר עדכון ומת"ק עזה ינקוט פעולות לתגבור הכנסת המוצר הרלבנטי, אלא אם מדובר במדיניות צמצום מכוונת", נועדו, למשל, לקבוע מדיניות תגובה במקרה של התקרבות לנקודת מחסור. המילים "נחיצות המוצר לצרכים הומניטריים" ו"תפיסתו התדמיתית של המוצר" הופיעו ברשימה, שמטרתה לקבוע קווים מנחים לאישור או סירוב הכנסת מוצר לרצועה. בינואר השנה עוד הכחישו נציגי הפרקליטות והמתפ"ש בבית המשפט את קיומן של המילים הללו. מאבק משפטי נחוש וראוי להערכה של עמותת "גישה", ביחד עם הפרסום של עמירה הס ב"הארץ", הביאו לבסוף לכך שהמסמכים יראו אור.

    המסמכים שנחשפו הציגו במלואו את חוסר האנושיות של מדיניות הסגר של ישראל….

    השימוש במילים, אותיות ומשפטים לתיאור מדיניות בנושא צרכים הומנטריים, לא יכול שלא להעלות אסוציאציות של חיבורים מפלצתיים אחרים, המשתמשים בשפה הכתובה על מנת לתאר מדיניות מקפיאת דם כלפי אוכלוסייה אזרחית של מליונים. חוסר האנושיות בא לידי ביטוי גם בעובדה שבמסמכים מופיעות גם כותרות מודגשות.

    האלוף במילואים עמוס גלעד, שתחת פיקודו נעשה השימוש במילים ובאותיות, נושא באחריות לא רק לאטימות העולה מהן, אלא גם לניסיון הנואל לשקר לבית המשפט ולהעלים מידע ממנו ומהציבור.

    השימוש במילים הללו, שחשיפתם היתה חיונית כדי להבין את דרך המחשבה של האחראים למצור, הופסק, אבל צריך לזכור שגם אם הוקל, הסגר ממשיך להתקיים: מעזה אין יוצא ואין בא כמעט, וכך גם ביחס למעבר סחורות ליצוא, עניין גורלי לכלכלתה. אחרי שישראל השליכה לפח את המילים והאותיות הבזויות והקלה את הסגר – זה הזמן להסירו כליל.

    לדעתי המאמר הרבה יותר הגיוני עכשיו, ופסקת ההשוואה לשואה בולטת עוד יותר בטמטומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *