עכשיו בחנויות - "גדל, אשר, באך" בעברית!

אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לפרסומת זולה לספר שיצא זה עתה - תרגום עברי ל”גדל, אשר, באך” של דגלאס הופשטטר. על המלאכה הבלתי אפשרית של התרגום חתומים טל כהן וירדן ניר-בוכבינדר. יש לי היכרות כלשהי עם שניהם כך שאתם מוזמנים לראות את חוות הדעת שלי של “רוצו לקנות!!!!!” כסובייקטיבית ומשוחדת לחלוטין, אבל בכל מקרה אני רוצה לדבר קצת על מה העניין בספר הזה.

בבסיסו, זה ספר מדע פופולרי, אבל כזה שכתוב כל כך טוב שהוא מהווה קטגוריה בפני עצמו בספרי המדע הפופולרי. מאז שיצא לאור ב-1979 הוא הפך כמעט לספר קאלט, בקהילות המתאימות. לא בגלל שיש בו תובנות עמוקות ומפתיעות על מהות היקום (למרות שיש בו כמה רעיונות מעניינים מאוד) אלא פשוט כי הדרך שבה הוא בוחר להעביר את אותם רעיונות הופכת את קריאת הספר לתענוג בלתי רגיל.

על מה הספר? הופשטטר, בהקדמה לגרסה של מהדורת 1999 לספר, לעג לתיאור מגוחך לגמרי של הספר שהופיע בניו-יורק טיימס כשהספר הופיע ברשימת רבי המכר בו:

A scientist argues that reality is a system of interconnected braids.

הוא לועג גם לתיאור הרבה יותר נפוץ של הספר, שאומר שהוא

A book that shows how math, art and music are really all the same thing at their core.

אף שהתיאור השני אכן עשוי להישמע על פניו כאילו הוא מתאר את מה שהולך בספר; אבל זו לא הפואנטה. הפואנטה, על פי הופשטטר, היא נסיון להבין כיצד נוצרת התודעה. מהו אותו “קסם” שהופך ערב-רב של ניורונים בודדים שבסך הכל מגיבים לגירויים חשמליים, ל”אני” - ומכאן, האם זה יכול לקרות גם בהקשרים אחרים. לב העניין, על פי הופשטטר, טמון ברעיון ההפניה העצמית. אותה הפניה עצמית עומדת בלב משפטי אי השלמות של גדל, שהיוו את ההשראה הראשונית לכתיבת הספר, וחלק לא מבוטל מהספר מוקדש להסבר (מוצלח! אולי ההסבר המפורט הטוב היחיד שראיתי למשפט בספר שאינו ספר מתמטיקה) של מה קורה בהם.

עם זאת, אפילו עם ההסבר של הופשטטר למטרת הספר אני לא בטוח שאני (ועוד אחרים) מסכים. זה פשוט ספר גדול ומקיף מכדי שאפשר יהיה לתמצת אותו לנושא מרכזי אחד, וכל פרק בו עוסק במשהו אחר. למרות שזה יומרני למדי ולא נראה לי שמישהו אחר טען כך, אני חושב שאפשר לתאר את הספר בתור מבוא (לחלוטין לא פורמלי) לפילוסופיה של מדעי המחשב.

כך למשל, תחילת הספר עוסקת בהרחבה במערכות פורמליות בלוגיקה ובהבדל העמוק שבין הסינטקטיקה של פסוקים במערכות כאלו, והסמנטיקה שלהם (הסינטקטיקה - תחביר - עונה לנו על השאלה “איזה צירוף אותיות יוצר פסוק חוקי? איך בונים פסוק חדש מתוך פסוקים קיימים?” וכדומה; הסמנטיקה - עונה לנו על השאלה “מה המשמעות של הפסוק הזה? האם הפסוק הזה הוא אמיתי או שקרי?” - שימו לב להבדל שבין “חוקי” ובין “אמיתי” או “שקרי”). פרק אחר עוסק ברקורסיה ומופעיה הרבים והשונים בעולם בכלל ובמדעי המחשב בפרט, וכן הלאה וכן הלאה.

פרט לפרקי הספר, שכתובים היטב אבל בסופו של דבר אינם שונים מהותית ממה שתמצאו בספרי מדע פופולרי אחרים (או, להבדיל, בבלוג הזה), כל פרק מלווה גם בדיאלוגים בין דמויות דמיוניות הזויות של הופשטטר, בכיכובם של אכילס והצב (שמקורם בפרדוקסים של זנון, ואת ההשראה לשימוש בהם נטל הופשטטר מדיאלוג דומה שכתב לואיס קארול). מטרת הדיאלוגים הללו היא להמחיש באופן קליל יחסית את הנושאים שעליהם מדבר הספר, והם עמוסים ביותר במשחקי מילים ומשחקים צורניים שונים ומשונים. לתת דוגמאות זה כמעט בחזקת ספוילר, אז אמנע מכך למרות שזה מתבקש.

איך אשר ובאך קשורים לעניין? איני חושב שהם מהותיים במיוחד לתזה של הופשטטר ואפשר היה לכתוב את הספר גם בלעדיהם, אבל הופשטטר משתמש בהם על מנת להמחיש רבות מהנקודות שבספר. הציורים המרהיבים של אשר עמוסים בהמחשות ויזואליות לרעיונות המתמטיים שעליהם הופשטטר מדבר, וכך גם התעלולים המוזיקליים של באך. לאשר ובאך גם השפעה אדירה על הדיאלוגים - המבנה הצורני של הדיאלוגים מחקה לרוב את זה של יצירה כלשהי של באך, ולעתים קרובות יש בהם דיון על ציור רלוונטי כלשהו של אשר (או בסיטואציות יותר מופרעות, הציור עצמו הופך להיות חלק משדה ההתרחשות העלילתי).

בקיצור, הספר מומלץ ביותר. רק שאני קראתי אותו באנגלית, ואני ממליץ לכולם לקרוא אותו באנגלית. אז מה הקשר לתרגום?

מחשבה שקרוב לודאי שחולפת בראש של כל מי שקורא את הספר היא “אי אפשר לתרגם את זה”. הספר כל כך גדוש במשחקי מילים מחוכמים שנגזר דינם להיכחד במעבר לכל שפה שאיננה אנגלית, שלא נראה שאפשר לתרגם אותו מבלי לאבד את כל הקסם שלו. כמובן, זה לא עצר את המתרגמים והספר תורגם כבר לשפות רבות, בעידודו הנלהב של הופשטטר עצמו. מכיוון שאין דרך לתרגם באופן ישיר את מה שהולך בספר, התרגום מצריך מהמתרגמים להמציא גרסאות משל עצמם למשחקים שיתאימו לרוח הספר. במילים אחרות, זה יותר דומה לתרגום שירה מאשר תרגום פרוזה. זה הופך את התרגום עצמו למעניין באופן מנותק מהמקור; לי אין ספק שכאשר אקרא את הספר שוב, אקרא הפעם את הגרסה בעברית לצורך גיוון. עם זאת, כפי שניתן להבין, טרם קראתי אותה בעצמי ולכן איני יכול לחוות דעה על איכות התרגום.

אם כן, מה אני ממליץ לכם לעשות? לרוץ לקנות את הספר. אם תשאלו אותי אם בעברית או באנגלית, אגיד ששניהם. אם תתעקשו, אגיד שאלא אם קל לכם משמעותית לקרוא ספרים בעברית, עדיף באנגלית. אבל רק כי זו שפת המקור ואני תומך נלהב של קריאת ספרים בשפת המקור למי שיכול לעשות זאת. אני חושב שחשוב וכדאי שהתרגום יהיה הצלחה אדירה בארץ. זו תהיה עדות כלשהי לכך שהישראלים אוהבים מדע וחשוב להם שיהיו ספרי מדע פופולרי איכותיים בעברית. אבל גם אם כל זה לא מעניין אתכם, אני חוזר שוב על ההמלצה שלי - זה ספר ממש טוב, תקראו.